שיפוצים אינם זמן מתאים להתחיל ריב או ויכוח זוגי

מי שביקר בקיץ הזה באיטליה הקלאסית, וודאי לא פסח על ביקור בקפלה הסיסטינית – הכנסייה הנמצאת במתחם הוותיקן שברומא.

הקפלה ידועה בזכות ציורי הקיר שבה, ובמיוחד מה שנמצא על תקרת הקפלה שצייר מיכלאנג'לו לפני חמש מאות שנה. רבות נכתב על המוטיבים המקראיים והאמנותיים שביצירה.

בתחילת החודש יצא לי לחשוב על המוטיבים הללו בזמן שעסקתי בעבודת הצביעה העונתית. בעידן המחאה החברתית חשבתי בעיקר על צוות העוזרים של האמן שלא זכו בתהילה' כל מי שצבע אי פעם תקרה יודע בדיוק על מה אני מדבר.

אתה מתחיל בגירוד הקילופים והסדקים שבתקרה, מתקן את הדרוש תיקון עם חומר שפכטל, ממתין לייבוש ומחליק את השטח עם נייר זכוכית, ואז ממשיך עם "שפכטל אמריקאי" – חומר שתפקידו להחליק את השטח.
אתה עומד על סולם, ראשך נטוי לאחור, ובעוד הצבע מטפטף מהתקרה על ראשך ועל פניך, אתה הוגה על מצבך העגום.
הביטוי "לדבר אל הקיר" מקבל כאן משמעות אמיתית לגמרי.

אין לך כאן כל כך אל מי לדבר או להתלונן, שכן מזמין העבודה והמנהל בפועל, היא בת זוגתך, ולפי עצות יועצי הזוגיות – שיפוצים אינם זמן מתאים להתחיל ריב או ויכוח.

כשאתה עומד על סולם בחודש אוגוסט, ראשך נמצא בגובה 2.50 מ' מהרצפה, ואתה צובע 50 מ"ר תקרה, כמה פעמים – אין לך ברירה אלה לדמיין את ציורי התקרה המדהימים של האמן האיטלקי ולהתנחם בתנאים הקשים בהם עבדו עוזריו הנאמנים.

כל זה עוד נסבל. ואז כשאתה אוגר כוחות, מלא באופטימיות, וכולך מוכן להפסקה בעבודה עד שתתייבש שכבת הצבע הראשונה, מגיע הדבר הקשה מכל – אתה מתחיל להריח את תבשילי השכנים המכינים את ארוחת הצהריים.
לרגע חשבתי שיקרה נס ומישהו או מישהי, ייכנסו ויגישו לי איזו צלחת מהבילה, אפילו על משהו בפיתה הייתי מתפשר – אבל זה לא קרה.
איפה יו"ר ההסתדרות עופר עיני כשצריך אותו.
***
כל עבודה – פיזית או אחרת, מצריכה התייחסות גם לתנאים הסביבתיים שלה. בזמן שבעלי עסקים או בעלי מלאכה עצמאים הרגילים לבצע את העבודה לבד יכולים לסבול תנאים סביבתיים לא נוחים, כדאי מאוד לחשוב על האנשים הנמצאים סביבם – עוזרים ונותני שירות שתנאים פיזיים נאותים ויחס הוגן יתנו להם מוטיבציה גם אם העבודה היא מונוטונית וחסרת עניין.

אגב- מי שהזמינה את העבודה, הייתה מרוצה מהתוצאות.