הכבוד האבוד של צמח השעורה – על יחסי ציבור ובעיות תדמית

בימים שלאחר פסח, היו מביאים את העומר בתקופה שבית המקדש היה קיים. מנחת העומר הייתה יבול השעורים הראשון – ביטוי להכרת תודה על ראשית הקציר ותקווה להמשכו המוצלח. מה לזה ולשיווק ?

השעורה מבשילה ומוכנה לקציר כחמישים יום לפני החיטה המבשילה כידוע בחג שבועות הוא "חג הקציר". השעורה היא בעלת שרשים היכולים להגיע לעומק של 2 מטר, ולהחזיק מעמד במרווחים גדולים של גשם, בטמפרטורות גבוהות ובקרקעות דלות, בניגוד לחיטה הזקוקה לגשמים רבים ולקרקע משובחת.

בשנות בצורת למשל, בשעה שהחיטה לא תוכל להחזיק מעמד- השעורה הייתה זו שתוכל לפרנס אותנו שנה שלימה.
בעבר היא שימשה לאפיית "לחם עוני". היום היא מנוצלת בעיקר לתעשייה אטריות, בירה, ולהאבסת בעלי חיים במשק החקלאי.

גרגרי שעורה נמצאו בפירמידות במצרים מלפני 5000 שנה, בחפירות מצדה ובמקומות אחרים באזורנו.

המצווה, כאמור, הייתה להביא את מנחת העומר משעורה ולא מחיטה
כל זאת לא עזר לה, לשעורה, ולמרות חשיבותה הרבה היא לא זכתה לכבוד הראוי – השעורה היא המין השני המוזכר בין יבולי שבעת המינים המופיעים במקרא: חיטה, שעורה, גפן, תאנה, רימון ,זית ותמר (המופיע במקרא בשם דבש)
* * *
פרסום ויחסי ציבור אינם משקפים תמיד את חשיבותו של עובד בארגון. בכל עסק או ארגון יש "שעורה" –
עובד מסור ויעיל שאינו מוערך ביחס לעבודתו ולהשקעתו. הוא תמיד נתפס כמובן מאליו, ותמיד הוא "שני". שני בקבלת הטבות, בקבלת אביזרי הסטאטוס בחברה וכד' . לעתים מבחינים בחסרונו דווקא כשהוא נעדר עקב מחלה או חופשה.

פעולות פרסום ויחסי צבור רצוי שיהיו מגובים בפעולות שיווק. כולם יודעים שאתה יזמת וביצעת את הפרויקט, כעת זה לא זמן לגינוני צניעות וכדאי לוודא שבאמת מי שצריך לדעת מהעניין הזה, באמת ידע.

אפשר לראות בימי ספירת העומר שהתחילו היום תהליך אימוני: תהליך שבו אנו סופרים כל יום, כל יום הוא בעל משמעות. כל יום אנו מתקדמים קדימה. מתקדמים ממצב השעורה למצב החיטה- שהיא הראשונה ברשימת שבעת המינים.

מועדים לשמחה !