אני רוצה שתהייה מרוצה (את הגמול שלי אקבל כבר בהמשך)

תחילת שנת הלימודים, מזכירה לי משהו שהיה בתקופה בה למדתי בבית הספר היסודי רוקח בתל אביב – והוא קיים גם היום.

בימי ילדותי באמצע שנות השישים, היו בכיתות הלימוד לוח וגיר בו כתבו על הלוח, הייתה גם מטלית שבה ניקו את הלוח, מפות גיאוגרפיות ועזרי לימוד נוספים. אני מאריך בתיאור החפצים הללו, כי הם לב העניין.

בכיתה בה למדתי היו כמה ילדים שהדרך שלהם להצטיין הייתה בכך שהם דאגו תמיד להשביע את רצונה של המורה.
תמיד היה ברור שאחד מהם יתנדב להביא משהו שהמורה זקוקה לו מחדר המורים: גיר מטלית או כל דבר אחר. אף אחד לא מינה אותם לתפקיד הזה, ונדמה היה שהדבר היחיד בו הם הצטיינו היו השליחויות הללו.
* * *

בכל ארגון פרטי, עסקי, ציבורי, פוליטי או צבאי ניתן למצוא אנשים, לא מוצלחים במיוחד שכל מהותם היא להשביע את רצונו של בעל הסמכות הגבוהה יותר.

לפעמים כשאני חושב על אותם ילדים, אני תוהה האם ילד כזה שכל תפקידו הוא לְרַצּוֹת את המורה- האם ילד כזה יגדל להיות בוגר המרצה את הוריו, או אולי עובד בוגר, הדואג לְרַצּוֹת את המנהל שלו ואגב כך להתקדם לתפקיד הבא ?
בהמשך הקריירה שלו האם הוא יהיה מנהל חדל אישים, הדואג לְרַצּוֹת את חברי ההנהלה ואולי נציג הבעלים השואף לְרַצּוֹת את בעלי המניות.

וברוח הימים הללו – האם אותו ילד יגדל ויהיה לשר הדואג לרצות את ראש הממשלה בהחלטת גורליות – רק כדי לממש את קידומו האישי בעתיד ?

כאשר אנו מקבלים החלטות, ובמיוחד החלטות עסקיות – מהו המשקל שאנו נותנים לאותם אנשים הדואגים תמיד להשביע את רצוננו ולהשמיע לנו מה שאנחנו רוצים לשמוע ולא את האמת- גם אם היא לפעמים לא נעימה.

החל מהיום, א' באלול, נוהגים אחינו בני עדות המזרח להתחיל בקיום מנהג הסליחות, בעוד
אנו האשכנזים נוהגים לומר סליחות רק ממוצאי שבת הסמוך לראש השנה.
העובדה שהספרדים מקיימים את מנהג הסליחות שלושים יום ואילו האשכנזים רק עשרה ימים, אינה מעידה כמובן דבר לגבי כמות ואיכות החטאים שלהם.

באופן אישי – אני את החטאים שלי עושה בגלוי ואילו את המצוות אני משתדל להצניע.

חודש טוב !