כמה שילמתם על החופשה ?

"כמה שילמתם על ה"דיל" ?(ואיך זה קשור להצגת כרטיס ביקור שלי בזמן חופשה בחו"ל)

יש שיחות בהן אני משתדל תמיד שאשתי תהייה לידי, כדי לשמור שעלי שלא אדבר שטויות.

מה קרה לי פעם אחת כשהיא לא הייתה לידי – וכיצד יצאתי בכבוד מהעניין.

נו, אז איך היה לחזור מחו"ל אחרי החופשה ? או שאולי נפשתם בפקקים בארץ. הבטחתם לעצמכם: "בשנה הבאה , שנהייה בריאים, אנחנו לא נשארים בפסח בארץ". ואולי היה לכם עיכוב של 4 שעות בטיסה חזרה והבטחתם לעצמכם: " בשנה הבאה, שנהייה בריאים, אנחנו רק בארץ – לא יוצאים לשום חו"ל". בשני המקרים – ברוכים הבאים, העיקר שחזרתם בשלום.

אגב חופשה בחו"ל נזכרתי במקרה מכונן שארע לי. לפני כמה שנים יצאנו באחד ה"דילים". הגענו לשדה התעופה ובזמן ההמתנה התפתחה שיחה עם זוג שישב לידינו והמתין.

אקדים ואומר – בשיחות מסוג זה, אני משתדל תמיד שאשתי תהייה לידי, כדי לשמור שעלי שלא אדבר שטויות. במקרה הזה- ללא ספק הייתי חסר מזל- היא הלכה לאחת החנויות ואני עשיתי את הטעות הראשונה- המשכתי בשיחה עם אנשים שאני לא מכיר, וכל זאת ללא השגחה. (ואולי ה"השגחה" דווקא כן עזרה לי, כפי שיתברר בהמשך).

אחרי שמצאנו שאנחנו רשומים לאותה הטיסה, ולאותה המדינה השאלה הראשונה שנשאלתי הייתה כמובן "כמה שילמתם עבור הדיל ?" וכאן עשיתי את הטעות השנייה: אמרתי להם את הסכום האמיתי. הזוג שישב מולי חייך ואמר: " אז אנחנו שילמנו 25 $ פחות!"

מרגע זה, הדבר האחרון שרציתי הוא לצאת לחו"ל ולדעת שדפקו אותי ב- 25 $. אני את הזוג הזה אפגוש בחו"ל כמעט בכל מקום אפשרי, ובכל פעם שאראה אותם – אזכר בעניין.

לא היה לי הרבה זמן לחשוב. אשתי- כאמור, עמדה לחזור בכל רגע והייתי חייב לפעול במהירות ולשנות את נושא השיחה. מה עושים ?

כדרך אגב הכנסתי את ידי לכיס ושם גיליתי במקרה כרטיסי ביקור שלי .בעניין הזה. שלפתי אחד מהם והמשכתי בשיחה כאילו לא קרה כלום. "אגב"- שאלתי "במה אתם עוסקים". ויתרתי על כללי הנימוס, ומבלי להמתין לתשובה מסרתי להם את כרטיס הביקור שלי. מכאן והלאה הצלחתי לשנות את נושא השיחה. אשתי חזרה, עלינו למטוס, החופשה הייתה מקסימה וחזרנו בשלום.

אגב- מאז המקרה הזה יש לי תשובות מוחצות לשאלה "כמה עלה הדיל ?" כשאני יוצא לחו"ל ונשאל על העניין הזה, יש לי תענוג גדול להתעלל בשואל בתשובות בנוסח: "אהה- קיבלתי מתנה מההורים שלי, הארגון שבו אני עובר משלם, קיבלתי במחיר במבצע של הרגע האחרון " וכו'.

אני לא מוכן שיקלקלו לי את החופשה עוד לפני העלייה למטוס.

כשאנחנו נמצאים בחופשה החשיבה ההגיונית, והמקובלת היא להשאיר בבית את "סממני העבודה" וביניהם את כרטיסי הביקור שלנו. מי כבר יבקש מאתנו בחו"ל כרטיס ביקור.

אם אנחנו מתכוננים גם "לעבוד" בזמן הזה- אז לאיזו מן חופשה יצאנו ?

הדבר נכון במיוחד בזמן חופשה בחו"ל, כאשר כרטיס הביקור שלנו הוא בעברית.

כדאי לחשוב על כמה פתרונות. למשל הכנת כרטיס ביקור דו לשוני, ובכל מקרה להכניס כמה כרטיסי ביקור לארנק ולפזר כרטיסים נוספים בתיקי הנסיעה השונים שלנו לכל עסקה שרק תבוא.

אחרי הכל , שהייה במטוס היא מקום מצוין לבצע נטוורקינג.

והדבר האחרון – אם נשאלתם "כמה עלה הדיל", רצוי לתאם את השקר עם בן הזוג. כדי שבידוי הראיות יהיה מושלם.