שיחה, לא דמיונית, בין נציג קרן הון סיכון למשקיע

שיחה, לא דמיונית, בין נציג קרן הון סיכון למשקיע: 

"האם תתחייב על חמישה מיליון מארק לאחר שאשיג את מאה המליון הראשונים ?"

אם הייתי מחליף את הסכום "מארק" ל-"דולרים", היה נדמה כי המשפט הזה נאמר השבוע במו"מ בין  נציגי קרן הון סיכון למשקיע פוטנציאלי בהיי טק.אבל לא, המשפט הזה נכתב בידי הרצל במכתב לברון הירש.

הרצל

היום י' באייר, הוא יום הולדתו של הרצל. המדינה קבעה לגבי היום הזה את "חוק הרצל": יום זיכרון ממלכתי שיצוין באופן קבוע ביום הולדתו של חוזה המדינה.

מעבר לעניין הממלכתי, יש באישיותו ובפעילותו נקודות רלוונטיות מאוד לעולם העסקים, במיוחד לבעלי העסקים הקטנים. לצורך העניין נעזרתי בספר "הרצל" שכתב עמוס אילון. הספר פורסם בשנת 1975 בהוצאת עם עובד, והוא פרי מחקר היסטורי של 40 שנה.

כשקוראים את הספר בראייה עסקית, מגלים כי הרצל היה למעשה "בעל עסק".

מדובר באדם פרטי שמשך שנים ביצע פעילות מדינית בהיקפים השווים לפעילות משרדי החוץ וראש הממשלה של ימינו.  כדאי מאוד לשים לב לפעילות הנטוורקיג המדהימה שהרצל יזם ועשה.

כל פעולת נטוורקינג שהיה נוכח בה, בין וינה, פאריס, לונדון, וקושטא של המאה ה 19, הובילה להכרות עם בעלי תפקידים נוספים: דיפלומטים, אנשי דת, אנשי כספים, מדינאים וראשי ממשלות, קיסר, רוזן ושולטן אחד.

 הוא כתב את הרעיונות שלו, וכשהראה את טיוטת הספר "מדינת היהודים" אמר לו ידיד כי "הספר הזה הוא פרי מחלה, ואתה חייב לפנות לרופא".

הוא אפילו יצר "באז" ע"י פרסום תמצית הספר בעיתון באנגליה, וכעבור חודש הפיץ את 500 העותקים הראשונים. הימים היו פברואר של שנת 1896 בלי מחשבים, בלי אינטרנט ורשתות חברתיות.

בהתכתבות שלו עם יהודים ברחבי העולם,  הצליח להביא מאות מהם לקונגרסים הציוניים שאירגן.

 בימינו היו ודאי אומרים שהיה לו מנטור או קאוצ'ר מעולה, שליוו אותו.

מילות השיר "הרצל" מאת יורם טהר לב.

ואנחנו – שכל כך נעזרים ותלויים בטכנולוגיה, האם אנחנו מנצלים את הנטוורקינג כפי שהרצל ניצל ?