אל תלכו לשום מקום ! האמנם ?

 אל תלכו לשום מקום ! האמנם ? 

מה אתם מרגישים כשאתם שומעים את המילים: "אל תלכו לשום מקום"

מזה זמן אני שם לב לדפוס דיבור דומה בעיקר בתחנות רדיו, ובעיקר בשידור חי.

בשבוע שעבר נדמה לי שהעניין הפך למשהו בלתי נשלט.

קריינים ושדרים קוטעים את רצף המוסיקה, והמלל כדי לשדר פרסומות. או שהם מודיעים על מעבר למהדורת חדשות, ומשום מה מוסיפים את המשפט המיותר "ואל תלכו לשום מקום !".

מדוע לפתוח או לסיים מסר במילת שלילה ?

 "משפטי שאלה" הוכיחו את עצמם כקליטים ויעילים ביותר בזמן העברת מסרים, ואכן עולם הפרסום משתמש בהם בלי סוף. גם הרצאות ופרזנטציות מעוררות עניין שכהן נפתחות במשפטי שאלה. מדוע לפתוח או לסיים מסר במילות שלילה ?

שימוש בתחילה או סיום משפטים המכילים משמעות שלילים כדוגמת "אני לא חושב ש"…"אני לא מסכים ל"…"אל תלכו לשום מקום…" , ודומיהם עשויים להשאיר אצל המאזין קונוטציה שלילית ללא קשר להמשך המסר. אני לא מדבר על כללי נימוס אלא על דיסוננס וחוסר אמפטיה שהמאזין מרגיש ברגע שהוא שומע את המשפטים הללו. ובכלל למה להתחיל משפט עם מילת שלילה ?

שהרי אם אתה מתייחס לדברים שנאמרים, אמור מה  שאתה חושב ולא מה שאתה לא חושב.

 דאגתם של הקריינים והשדרים מאוד מובנת: "אנחנו יוצאים כעת לפרסומות, או לחדשות ואנחנו מקווים שתישארו אתנו גם כשנשוב". (והנה הצלחתי להעביר את המסר, ולנסח את המשפט מבלי לכתוב "ואנחנו לא רוצים שתעברו לתחנה אחרת".)

כשמוסיפים למשפטים הללו את המילה "אל" – מצטרפים להם צלילים צורמים מיותרים של  אזהרה ואיום.

 שדרים יקרים: אם אנחנו המאזינים חשובים ויקרים לכם, כפי שאתם מודים לנו בכל פעם שאתם מסיימים את השידור – מדוע להשמיע את האמירות הללו ?    נשמח להיפגש שוב אחרי הפרסומות  והחדשות.